פסיפס אומנות של התמזגות

באומנות הפסיפס תמונה מורכבת מעשרות ואפילו מאות רסיסים ושברים של אבנים שבדרך פלא מוצאות כל אחת את מקומה .

חברה בנויה מאנשים.חברה אינה גוף בודד אלא מורכבת מתצריף של כולנו.
יחד עם זאת כל פרט הוא יחיד ומיוחד.

אנו רואים עצמנו כישויות נפרדות, מפרידים וממיינים וממדרים את חיינו, עלינו להבין שיש למזג בין כל החלקים של חיינו לשלמות אחת שיש קשר בין כל חלקיה.

היצירה באומנות הפסיפס ממחישה זאת היטב. לבד -כל אבן היא רסיס שבור וחסר משמעות, רק המיזוג בין כל האבנים השונות הוא שנותן את התמונה- את היצירה האומנותית.
המיזוג הזה יכול לבוא מתוך התובנה שהננו כולנו אחים.שכולנו באנו מאותו המקור ושאנרגיית היקום זורמת בכולנו.
אחת האמיתות הבולטות ביותר בתרבויות רבות הינה אמת האחדות.
אם כולנו מחוברים אחד לשני כל פגיעה שלי בזולתי תגרום לי נזק ישירות.
כל מעשה של חמלה, עזרה וריפוי לזולתי יקרין בחזרה אלי את אותן ברכות.
נכון שהאנשים סביבי שונים ממני. חלקם שונים לגמרי .אך עדיין כולנו מחוברים. בדיוק כמו ביצירה של פסיפס. כל רסיס שונה מחברו אבל כולם באו מאותה שלמות מאותו אריח שנשבר והתנפץ . רק כשממזגים בין כל הרסיסים ומאחדים אותם נוצרת תמונה .נוצרת שלמות ומתקבלת משמעות.
אתם מוזמנים לנסות לצעוד בדרך הפסיפס ומתוך היצירה לחוות את השקט הפנימי ולאחד רסיסים.
"היחידים השייכים לקהילה, משלימים אלו את אלו.
לכל יחיד יש משהו מיוחד לומר, צבע מיוחד להוסיף, לקשת הצבעים הקהילתית.
כאשר מצטרף האדם הבודד לקהילה, הוא מוסיף מימד חדש.. הוא תורם משהו ששום אדם אחר לא יכול לתרום, הוא מעשיר את הקהילה... ומשלימים אלו את אלו... מתכנסים בני האדם היחידים."(הרב י.ד. סוליבייצ'יק)